וּמִי אֲשֶׁר לֵב לוֹ הַצָּמֵא לָאוֹר

וּמִי אֲשֶׁר לֵב לוֹ הַצָּמֵא לָאוֹר

פורסם ע''י ב דצמ' 20, 2011 ב בלוג | ‏13 תגובות

הצעת החוק למניעת מסתננים אושרה אתמול לקריאה שניה ושלישית בועדת הפנים של הכנסת. הנוסח המלא של הצעת החוק מ2008 והתיקון ממרץ 2011 מפרטים, באופן שמשטרים חשוכים בעולם לא היו מתביישים בו,  את מגוון הדרכים המחפירות  בהן בוחרת מדינת ישראל להתעלם מאמנת הפליטים  באו"ם (1951) שהיא עצמה יזמה.  לא פחות חשוב, כתוב בה מה מצפה למי ...

שקיעתה של הזריחה

שקיעתה של הזריחה

פורסם ע''י ב דצמ' 13, 2011 ב בלוג | ‏2 תגובות

ההורים שלי הכירו בהפגנה של הפנתרים השחורים. עד היום אני לא מבינה מה אבא שלי עשה שם, שישה ימים אחרי שעלה לארץ, אבל שלוש שנים אחר כך אני נולדתי, לבית שהיו בו שני גזירי עיתון מצהיבים דבוקים למקרר. האחד היה השיר המפורסם של מרטין נימלר. השני היה שיר קטן של לואיס דודק: My two dogs ...

המנון לאהבה

המנון לאהבה

פורסם ע''י ב יולי 17, 2011 ב בלוג | ‏7 תגובות

ישנן תמונות שלא ראיתי מעולם, אבל נצרבו לי בנשמה. אחת מהן היא התיאור של השוטרת ההיא בלארמי, וויומינג, שנקראה למקום בו מצאו את מתיו שפארד קשור לגדר. פניו, היא סיפרה, השטופות בדמו, היו אדומות לגמרי, חוץ משני פסים לבנים, בודדים. אחד על כל לחי. סימני הדמעות. כשקראתי את זה לראשונה התמונה הזו רדפה אותי בחלומות. ...

It Could Never Happen Here

It Could Never Happen Here

פורסם ע''י ב מרץ 24, 2011 ב בלוג | ‏9 תגובות

זה התחיל מנערה מתנדנדת. הפלאש הזה, שהופך אותה לחלל נגטיבי של נערה, ריתק אותי. הֶעְדֵּר של נערה מתנדנדת.   היא צריכה להיות קטנה, נעלמת כמעט, ובכל זאת במרכז, על עץ ענק ובודד באמצע שממה, קר נורא אבל עם שמיים כחולים מתעתעים של יום קיץ. והיה לי ברור שהעץ הזה, עם המדרגות העצובות שלא מובילות לשום ...

פיגומים

פיגומים

פורסם ע''י ב דצמ' 19, 2010 ב בלוג | ‏10 תגובות

שמונה חודשים עברו מאז קבענו תאריך לתערוכת היחיד, ואני יורדת לראשונה מרכבת ההרים. שבוע לא הייתי בסטודיו. הכרחתי את עצמי לא לבוא. כתבתי ונחתי וחשבתי ורק עכשיו נחלשה הסחרחורת. הבית שלי מסודר תמיד. לכל דבר יש מקום ואני יודעת בדיוק מה אני רוצה. בציור זה הפוך. לפחות בהתחלה. הרעיונות שלי שרויים באי סדר, אסוציאטיביים, מתחלפים,  ...

Million Dollar Baby

Million Dollar Baby

פורסם ע''י ב מאי 28, 2010 ב בלוג | ‏תגובה אחת

לפני כמה שבועות אמר לי בחור אחד, מסת שרירים עצומת ממדים ונעימת הליכות, שהסיבה שלמרות שבבסיסו הוא אדם מהיר חימה הוא מצליח להשאר שליו ולהמנע מעימותים פיזיים היא האימונים היומיים שלו באיגרוף. פתאום הבנתי שזה בדיוק מה שאני עושה. לא מעט אנשים שמכירים אותי, אבל לא מאד קרובים, מוצאים חוסר התאמה מסויים בין החיים הנורמטיביים ...

תחנות- חלק ב

תחנות- חלק ב

פורסם ע''י ב אפר' 30, 2010 ב בלוג | ‏תגובה אחת

מוזיאון ואן גוך, אמסטרדם, 1997. מכיוון שהארוע הבא יכול באותה מידה להכנס גם לרשימת חמש הפדיחות של חיי, אציין לזכותי שהייתי רק בת עשרים ואחת. ושזו היתה הפעם הראשונה שלי באמסטרדם. ושמעולם לא פגשתי מגוון מרשים כזה של נרקוטיקה. כמו כל חובב אמנות צעיר שיש לו ניצנים של ארון ספרי רפרודוקציות וקרא בנעוריו את התאווה ...

תחנות- חלק א

תחנות- חלק א

פורסם ע''י ב אפר' 3, 2010 ב בלוג | ‏6 תגובות

יש משהו נורא מוזר וחשוף ברגע הזה. הציורים שלי, שהיו עד עכשיו איתי לבד בסטודיו, תלויים בגלריה. חיפשתי והמצאתי ובראתי ואהבתי ושנאתי ונאבקתי איתם לבד ופתאום הם שם, מול הרבה אנשים, שאת חלקם אני בכלל לא מכירה, ושחושבים עליהם מחשבות שאין לי שום שליטה עליהן. כשאני הולכת הביתה הם נשארים שם, בלעדיי. חלקם, או אולי ...

ג'נדר בנדר למתחילים

ג'נדר בנדר למתחילים

פורסם ע''י ב מרץ 23, 2010 ב בלוג | ‏תגובה אחת

דויד קיבל פאה ישנה במתנה. היא ג'ינג'ית, עם שתי צמות, קצת מתפרקת ומגרדת, והיא המשחק האהוב עליו ביותר כרגע. כשהוא חובש אותה הוא כבר לא דויד, אלא רונה, בת דודתו, ואנחנו הוריה. הוא מקפיד לדבר על עצמו בלשון נקבה בלבד, ומתקן אותנו כשאנחנו טועים. זה מתווסף לכל המשחקים האחרים שהוא משחק באותו זמן, ואז הוא ...

ילדים מבשלים

ילדים מבשלים

פורסם ע''י ב מרץ 17, 2010 ב בלוג | ‏5 תגובות

כשאני לא יכולה לצייר אני מבשלת. אמא שלי, שאחראית במידה רבה לאהבה שלי לאמנות וליופי, הקפידה לא לשים גבולות לרצון ולצורך שלי ליצור. כילדה, היא ציירה ופיסלה איתי, ציידה אותי בכל הצבעים והחומרים ורשמה אותי לכל חוג אמנות שרציתי (כולל דקופאז', שהוא ללא ספק אחד הדברים היותר ביזאריים שעשיתי. מצד שני, זה לא שהיו בבאר ...