שוב זאת תקופה של גאות בחיי- חלק שני

פורסם ע''י ב מרץ 9, 2010 in בלוג | ‏אין תגובות

מאז שהפכתי לאמא המערבולת שמסתובבת לי בראש ובידיים כשאני מחפשת או מציירת תחומה ומבוייתת היטב. היא יודעת שבארבע היא צריכה ללכת לישון ואסור לה לבוא בשישי שבת. היא מבינה. מאולפת.  יודעת שאין יותר לסגור את הדלת לשלושה ימים ולאכול רק במבה ותירס מקופסא.

אבל הפעם המערבולת מתעקשת. בבוקר היא משתוללת ואני רצה איתה, ומתחילה לצייר משהו שנולד מזה-

כרגיל, אני עדיין לא יודעת למה.

אבל אחר הצהריים קשה לה להרדם. דויד ואני מכיירים בפלסטלינה או אופים עוגיות. אני כל כך אוהבת את השעות האלה שלנו יחד אבל היא קופצת: השמיים  צריכים בכלל להיות אדומים. צריך להיות שם מנוף. באמבטיה בערב דויד מכין לי קפה בכאילו ורוחץ בובה של כלב: האשה צריכה שמלה ויקטוריאנית. ובלילה פתאום: ראש של צבי צריך להיות לה.

טוב לי. יש לי אהבה לאיש ולילד שאני שמחה בהם מאד ויש לי חדר משלי. אבל הציור החדש מעיף אותי לנופים רומנטיים של פרידריך ולשנת התבונה של גויא ול"סרט לבן" של הנקה. אני כל הזמן רוצה לצייר אותו ופתאום אני מתגעגעת להיות לבד.

השאר תגובה